שמות הציפורים

שמות הציפורים בעברית:

במקרא נזכרים שמותיהם של 36 ציפורים. ביניהם חסידה, תור, סיס, עגור, עיט, איה, נץ, זמיר, שליו, יונה, נשר, דיה, דאה, תחמס, פרס, עזניה, בת-יענה, שחף, כוס, שלך, ינשוף, אנפה, דוכיפת, תנשמת, רחם, עורב, שעיר, לילית, דיה, קורא, שכוי , זרזיר, סנונית, ברבור ודרור. בכתבי חז"ל מוזכרים שמות של 15 ציפורים נוספות. בתנ"ך ובכתבי חז"ל ישנם שמות שלא משמשים כיום, ביניהם: ראה, קאת, תנים, קיפוז, קיק, נעמית, קיפוד. הסברה היא שאלה שמות של ציפורים כי הם מוזכרים בתוך רצף של שמות ציפורים, לדוגמה, - "דאה וראה ודיה ואיה - אחת היא" (חולין ס"ג, ע"ב), ו"וירשוה קאת וקיפוד וינשוף ועורב, תנים ובנות יענה, שעיר ולילית, קיפוז ודיה "( ישעיה ל"ד).

הדעות של החוקרים חלוקות לגבי העופות שכונו בשמות אלה. לדוגמה, בספרו המענג של ישראל אהרוני – 'זיכרונות זואולוג עברי', שיצא בהוצאה מחודשת בשנת 2001, כלול פרק שכולו דיאלוג מרתק בינו לבין המלומד השוודי פרופסור גוסטב דלמן, בו הם דנים על שמותיהם העבריים של בעלי החיים של ארץ ישראל, חלקם הגדול – עופות. אהרוני מתאר דיון שהתנהל בינו לבין פרופסור דלמן לגבי מהות השם קאת. דלמן מציע שהכוונה לשקנאי, ואילו אהרוני כותב "לא ולא.....קַאַת הנו ,כאמור, חיקוי קול הלילית הקטנה. והכוונה היא לכּוס..."גם לגבי התנים טוען אהרוני שזהו עוף מדבר. הוא כותב: "תנים נזכרים על הרב יחד עם בת יענה.... תנים נזכרים תמיד כיצורים אופייניים למדבר (למשל במלאכי א' ג' "לתנות מדבר")...עברתי את לב המדבר לארכו ולרחבו ומעולם לא גיליתי בו את היונק המילל הזה."

הראשון שקרא בשמות עבריים חדשים לציפורים היה שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ, המוכר יותר כמנדלי מוכר ספרים, בספרו, "תולדות הטבע" שנכתב בשנת 1836. אז קבע את השמות חנקן, תפר, סבכי, גדרון, נחליאלי, פפיון,עפרוני, ירגזי, גיבתון, חוחית, חורפי, ירקון, חרטומן ועוד. כך מסביר מנדלי אחדים משמות "ילידי רוחו ונפשו" – נחליאלי מפני שדרכו לשכון אצל נחלי מים, עפרוני – מראהו חום, כמראה עפר.. או גיבתון – על חיכו יש כמו גב וגבנונית קשה.. חלק מהשמות שטבע מנדלי מוכר ספרים לא שרדו, לדוגמה, הוא קרא לחיוואי - נשר-הצפעוני, לעיטם - נשר-הדג לשרקרק קרא אוכל-הדבורים, לשלדג - עוף-הקרח, לעקב חורף – 'נשר החתול המצוי', על שם הקריאה שהוא משמיעה במעופו, שנשמעת כיללת חתול ועוד. ישראל אהרוני בספרו "תורת החי", שיצא בשנת ,1923 טבע שמות נוספים, ביניהם, עקב-עייטי, חיוואי, זרון-סוף, כוס, לילית, אוח, נקר-סורי, סיס-הרים, בזבוז, שקנאי, בולבול, תפוחית, זרעית, חמרייה, דוחל, סלעית ועוד.........

חנקן נובי

צילום: איתן קאופמן

חלק מהשמות שמוזכרים בתנ"ך ובכתבי חז"ל משמשים כיום לכינוי ציפורים שונות מאלה שבימי קדם. לדוגמה, אהרוני בספרו "זיכרונות זואולוג עברי', טוען שהעגור, בפסוק "גם חסידה בשמיים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה" ( ירמיהו ח' 7), הוא, למעשה, סנונית . וככה הוא כותב לדלמן:..." אדוני מתכוון לסנונית המיטיבה מאד מאד לעוף...אבותינו ידעו שני מיני סנוניות: אחת שבטנה ירוקה (צהובה אדומה קצת) והיא מיוחדת לארץ ישראל ואינה יוצאת לעולם מתחומיה, ואחת שבטנה חוורת, לבנה. זאת עוזבת אותנו בראשית הסתיו וחוזרת אלינו יחד עם החסידה, התור והסיס – בסוף מרס או בראשית אפריל. היא נקראת 'עגור'.... הוא חיקוי לקול גרגורה הדק של הסנונית הזאת גוּר-גוּר גוּר-גוּר, כשם שה"תור" הוא חיקוי לקול התור: "תור-תור, תור תור" וה"סיס" הוא חיקו לקולו "סיס-סיס סיס-סיס" ...

ביאליק נתן עוד כמה שמות כגון שלדג ועוד. אף יהושע מרגולין תרם כמה שמות כגון קיווית, עורבני ועוד. לאחר שקמה האקדמיה ללשון העברית בשנת 1958 עבר תחום הקנית השמות אליה. תוצאות העבודה של האקדמיה פורסמו בספר שיצא בשנת 1965, שנקרא, "שמות בעלי החיים של ארץ ישראל, מחלקת העופות". האקדמיה הקפידה לקרוא למינים מאותו סוג בשם דומה ואי לכך שינתה די הרבה שמות. במגדיר "הציפורים" בהוצאת מפה והקיבוץ המאוחד, שיצא בשנת 2003 – נמשכה מלאכת השיום הסיסטמאתי - ושונו עוד כמה מהשמות. לדוגמה, השחרור הפך לקיכלי-השחרור, הבולבול - לבולבול צהוב-שת, הצופית – לצופית-בוהקת ועוד. השינויים נעשו במטרה לשיים מינים בני אותו סוג בשני שמות- שם הסוג ובתוספת שם המין, לפי שיטת השיום הסיסטמאתי של לינאוס, הנהוגה בשמות המדעיים.

גיבתון עפרוני

צילום: איתן קאופמן

חידון:

מי הם ( שמות מהעבר ):

1. השרוני המזוין

2. השרוני המצויץ

3. ביצנית זנב נוע

4. שורק המטרי

5. קיפוז

7. הציפור המואבייה

8. שקיטן

9. קיק המים

10. קשש מצוי

11. ארך רגליים

12. ירוקית

13. ינשוף אזני הגמד

14. דרור המגדל

15. דרור הבית

16. עורב האלוני

17. עורב ספירי

18. נשר האגם

19. נשר החתול המצוי

20. איזו ציפור נקראת על שם בן אדם?

פתרון ( השמות היום ):

1. שיקשק

2. קיווית

3. ביצנית לבנת בטן

4. חופמי

5. שעיר

7. דרור הירדן

8. פלמינגו

9. קורמורן

10.שחפית הים

11.תמירון

12.עלווית

13.שעיר

14. סיס חומות

15. טסית

16. עורבני

17. כחל

18. זרון

19. עקב חורף

20. טריסטרמית - על שם הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם, שחקר את החי בארץ ישראל במאה ה 19

עקב חורף

צילום: איתן קאופמן

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. פז, עוזי. (1986) האנציקלופדיה החי והצומח של א"י, כרך 6 הוצ' משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.

2. מויאל, חיים. (2004) לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצ'' טבע הדברים. הרצלייה.

3. אהרוני, ישראל. (2001) זכרונות זואולוג עברי, הוצ' אריאל, ירושלים.

4. רוזנבוים, מ. קינן, נ. לשם, י. ליפשיץ, ש. אל-חסיד, עידית. זוהר, א. ועוד (2003), 'לטוס בשלום עם הציפורים' פעילות לימודית בכיתה ובשדה. הוצ' המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים.

5. רשימת ציפורי ישראל: http://birds.co.il/photogallery/main_list.htm

6. מידע מורחב על חלק מהציפורים: http://www.yardbirds.org.il/daf/daf_index.htm

7. מאמר של חיים מויאל על זיהוי שמות העופות הטמאים בתנ"ך

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ

shlompof@netvision.net.il

תודות על הסיוע בליקוט ועריכת החומר לדורון להב.

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

13/05/2011