אנפית הבקר

צילום: איתן קאופמן

שם לטיני: Bubulcus ibis

שם אנגלי: Cattle egret

שם ערבי: ابو قردان אבו קרדאן

מקור השם: בכל השפות מעיד שמה של אנפית הבקר על הקשר שלה לבקר. בלטינית – תרגום שמה הוא 'רועה עם פר' ובערבית 'אבי הקרציות' על שם הקרציות שהיא מלקטת מגב הצאן והבקר.

בעבר היו אנפיות הבקר רק חולפות בנדידה בישראל. בשנות החמישים הן החלו לקנן בארץ באזור השפלה. היום הן נמצאות בכל האזורים הים תיכוניים ובלא מעט אזורים מדבריים ואף לאילת הגיעו ומהוות מטרד חמור בהרבה יישובים.

לא ידוע בדיוק למה מין זה הצליח לחדור כל כך בקלות לאזורים חדשים, אבל יתכן שזה קשור להיותו אומניבור (אוכל-כל) המסוגל לחיות דווקא במקומות שהושפעו על ידי בני אדם, ושאינם שטחי בר.

תהליך דומה של עלייה במספר אנפיות הבקר, התרחש במקומות רבים בעולם. אנפיות הבקר מוגדרות כמין מתפרץ מבחינה עולמית. (מין מתפרץ – משמעו מין מקומי, שהחל להתרבות מאד, להרחיב את תפוצתו ולגרום נזק).

סימני זיהוי: האנפות ניכרות משאר העופות בצווארן הכפוף כאות הלטינית S, הן במנוחה והן במעוף. צווארן ארוך ובו 21 חוליות, שהשישית מהן ארוכה יותר ומחוברת אל חברותיה במיתרים חזקים, הגורמים לכיווץ הצוואר בעת מנוחה. מבנה זה מאפשר לשלוח את הצוואר – יחד עם הראש והמקור הארוך הישר והמחודד במהירות רבה אל הטרף. הגידים מגבילים את תנועת הצוואר למישור אחד קדימה ואחורה למעלה ולמטה ומונעים מהאנפות להטות את ראשן לצדדים. בזמן מעוף הן מכופפות מאד את הצוואר ואז הוא נראה עבה ורחב. אנפית הבקר גוצה יותר מאנפות אחרות ולבנה, מלבד בעונת הרבייה אז מופיעים כתמים חומים בהירים על כיפת ראשה ועל חזה. אורך כנפה – כ 24 ס"מ, מוטת כנפיה 92 ס"מ, אורך גופה כ 49 ס"מ ומשקלה כ 375 גרם. רגליה ומקורה צהובים פרט לעונת קינון. בעונת הקינון הם מקבלים גוון כתום אדום.

אנפית הבקר

צילום: איתן קאופמן

שלא כאנפות אחרות, הקשורות במידה רבה לנופי מים, מבלה אנפית הבקר את מרבית שעות היום בכרי מרעה ובשדות מעובדים, בייחוד בתקופת הקציר ואחרי הקציר. היא נוהגת ללוות את הטרקטור החורש וללקט את החרקים שמתרוממים מאחריו. אנפיות בקר מתקבצות גם סביב מזבלות ומקורות פסולת אחרים.

לעיתים ניתן לראות את אנפיות הבקר עומדות על גב הצאן והבקר כשהן ניזונות מטפילי העור והקרציות השונות וכך מביאות תועלת לצאן, לבקר ולבני האדם.

האנפה אינה מסוגלת לשמן את נוצותיה, כדרך מרבית העופות, במיצוי בלוטת השומן במקורה, מאחר שבלוטת השומן שלה מנוונת. כתחליף יש לה בחזה צברים של נוצות פומה שקצותיהן מתפוררות לאבקת פודרה. נוצות אלה גדלות לא הרף ולא נושרות בעת חילוף הנוצות.האנפה כוססת את נוצות הפודרה במקורה ומעבירה את האבקה באמצעות הטופר של האצבע האמצעית. בטופר זה התפתחו מעין שיני מסור והן מסרקות את הנוצות בכל חלקי הגוף ומפדרות אותן באבקה האוטמת את מעטה הנוצות מפני מים.

אנפה ארגמנית עמידה אופיינית הצוואר בצורת S הפוכה

צילום: אבי בלומן

משך החיים: הגיל המירבי הידוע הוא 13.5 שנה

חברותיות: אנפית בקר היא האנפה החברותית ביותר מבין האנפות בישראל. עשרות ולעיתים מאות פרטים עשויים להתקבץ אל מזון שופע. בלהקת אלה מעורבים בני שני הזוויגים ואף צעירים. הרכב הלהקות אינו קבוע ומשתנה כל הזמן – יש שעוזבות ויש שמצטרפות. אנפיות הבקר גם דוגרות בחבורה - במושבות קינון על עצים.

התנהגות: לעת ערב מתקבצות אנפיות הבקר בקבוצות קבוצות ללינת לילה. כל קבוצה, בת פרטים בודדים ועד עשרות פרטים, מתקדמת בשורה מדורגת ובמעוף חתירה איטי אל אתר הלינה הקבוע שלה. מושבות הלינה הופכות לעיתים להיות גם מושבות קינון. מיקום המושבה נשמר תכופות משנה לשנה אם כי חלים בו שינויים קטנים בעקר בגלל 'שריפת' העצים מהחנקות שבלשלשת. אין לאנפיות העדפה לסוג עצים מסוים והן מקננות על אורן, פיקוס השדרה, איקליפטוס , קזוארינה, פרקינסוניה, אשל, שיטה כחלחלה שוחות קנה, ועוד.

לסדור האנפיות בתוך המושבה משמעות היררכית – הזוגות הבוגרים והמנוסים יותר תופסים מקום במרכז המושבה ואילו הזוגות הנחותים יותר מסתפקים בשוליים. מהמושבה נישא רעש רב. שכן האנפיות, השקטות בדרך כלל, משמיעות את קולן ללא הרף במשך עונת הקינון.

לינה מקובצת של אנפיות הבקר ( צולם בלילה )

צילום: שלומית ליפשיץ

תפוצה בעולם: תפוצת אנפיות הבקר משתרעת על פני אפריקה, הודו, יבשת אמריקה, דרום מזרח אסיה, אוסטרליה, ספרד, פורטוגל, דרום צרפת, תורכיה וישראל. בשנת 2002 העריכו באיגוד ה-IUCN (ארגון שמירת הטבע העולמי) ששטח התפוצה העולמי של אנפיות הבקר הוא כ - 10 מיליון קילומטר מרובעים והאוכלוסייה העולמית נאמדה בכ - 3,800,000 עד 6,700,000 פריטים.

תפוצה בארץ: כיום נפוצה בכל הארץ, כולל בחורשות וישובים באזורים המדבריים.

עונתיות ושכיחות: אנפית הבקר יציבה בארץ.

תזונה: אנפית בקר ניזונה מבעלי חיים קטנים בעיקר חרקים, דו-חיים, דגים קטנים וזוחלים קטנים.

האנפית בולעת את טרפה בשלמות וזמן מה לאחר הבליעה מקיאה צניפה ובה החלקים הלא נעכלים של הטרף ( נוצות, עצמות, שיניים, כסות גוף בחרקים וכדומה). אנפית הבקר

מצטרפת לעדרי בקר וצאן או לטרקטורים חורשים כי הם מטרידים חרקים ובעלי חיים קטנים ממקומם וחושפים אותם לעיני האנפית. בדרך זו אנפית-הבקר חוסכת אנרגיה בחיפוש אחר מזון ומגדילה את יעילות הצייד.

אנפית וחגב בפיה

צילום: דורון להב

קינון ודגירה: הקינון מתחיל בפברואר ומסתיים ביולי אוגוסט. אך יש חריגות רבות מתאריכים אלה בעיקר בסביבות גני חיות כמו הסאפארי, שם הקינון מתחיל מוקדם יותר ומסתיים מאוחר יותר, כנראה בגלל זמינות המזון הגבוהה ומקומות הקינון המוגנים יחסית.

בעונת הרבייה ישנו חילוף נוצות חלקי, הראש החזה והגב מקבלים צבע חלודה בהיר והרגליים צבע צהוב- אדמדם. שלא בעונת הרבייה הרגליים כהות והמקור צהוב. לנוצות הקישוט תפקיד חשוב בחיזור ובתקשורת של בני הזוג – כשמגיעה אנפית לקן היא משמיעה קול אתראה קצר וזוקרת את נוצות הקישוט שלה וכך גם נוהג/ת בן/בת הזוג השני/ה. בהשפעת פחד מזדקרות בראש נוצות הקישוט הקדמיות ובהשפעת תוקפנות מזדקרות הנוצות האחוריות.

אנפית הבקר זוקרת נוצות לאיום ומפחד

צילום: רות שולר

הקינון מתחיל בחיזור הזכר – הוא עף מעל המושבה, מציג עצמו לראווה, ומזמין בת זוג בקולות מיוחדים. משבחרה בו נקבה ונוצר קשר הוא יישמר רק עד סוף עונת הקינון. בשלב ראשון הם ניגשים לבנית הקן.

הקן עשוי בצורת קערית שטוחה מזרדים ומענפים ללא ריפוד עדין יותר. קוטרו כ 20 – 40 ס"מ וגובהו 10 – 25 ס"מ. הזכר אוסף את החומר לבניית הקן והנקבה מניחה אותם במקום ובונה את הקן. הקן נשמר ברציפות כדי למנוע גניבת חומר קינון. בקן מוטלות 2 עד 4 ביצים. הביצים מוטלות אחת ליומיים. צורת הביצים סגלגלה - מוארכת וצבען לבן ולעיתים ירקרק - כחלחל.

אנפית הבקר מביאה חומר קינון

צילום: רותי רם

הדגירה מתחילה אחרי הטלת הביצה הראשונה, לכן בקיעת הגוזלים היא א- סינכרונית ויכול להיות פער של 4 ימים בין בקיעת הבכור לצעיר. הדגירה נמשכת 22 יום. שני ההורים מתחלפים ביניהם בדגירה. בנית הקן ממשיכה תוך כדי דגירה ולמעשה רוב חילופי המשמרות נעשים תוך כדי הבאת חומרי קינון. הגוזלים בוקעים מכוסי פלומה ופקוחי עיניים. מקורם חום בבקיעה ומשחיר בגיל 8 מים. בגיל 30 יום, בו פורחים הגוזלים מהקן - מבהיר שוב המקור. אנפיות בקר מגיעות לבגרות מינית בגיל שנתיים ועד אז הן משוטטות ללא כיוון תנועה מוגדר וכנראה שוטטות זו היא גורם נוסף שמקדם את התפשטותן העולמית במהירות גדולה כל כך.

אנפיות בקר בקן עם גוזל

צילום: נינו

אנפית הבקר מניחה בקן מזון לגוזל

צילום: רותי רם

אנפיות הבקר והאדם:

הרס בתי גדול ואנפית הבקר: להבדיל מחיות אחרות, אוכלוסיות אנפית הבקר משגשגת כתוצאה מכריתת יערות, ניקוז ביצות והכשרת שטחים לעבוד חקלאי. זו הסיבה שהאוכלוסייה שלהן גדלה מאד באפריקה, בהודו, בדרום אמריקה ובמקומות נוספים בעולם.

אנפיות בקר כמטרד לאדם בישראל: אנפיות הבקר, שכאמור, התרבו מאד בארץ, נוהגות להתלהק למושבות לינה וקינון במקומות יישוב ומהוות מטרד משמעותי. בנוסף לרעש, ללכלוך ולטפילים ששורצים סביב מושבות האנפיות – ישנם לא מעט אנשים שרגישים לנוצות וללשלשת שלהן. בנוסף להיותן מטרד במקומות יישוב, מהוות אנפיות הבקר סכנה עבור חיות בר קטנות, בעיקר לזוחלים.

אנפיות במושבת לינה

צילום: אורי קולקר

אנפית הבקר היא עוף מוגן בישראל על פי חוק. מדיניות רשות הטבע והגנים מאפשרת לפקחי הרשות לדלל את אוכלוסיות אנפיות הבקר בתוך הישובים בלבד.

אין להטריד את אנפית הבקר לאחר בניית הקן ולאחר הטלת הביצים ולא עם הופעת הגוזלים. לכן, כדי למנוע את מטרדי אנפיות הבקר ביישובים יש לפעול בחלון זמן צר מאד – במהלך חודש פברואר. בתקופה זו בוחרות האנפיות את אתרי הקינון שלהן ואז יש לפעול לסלקן מהעצים . אחרי שהן מקננות קשה מאד לסלקן וגם אסור לפי החוק. כי אז סילוקן יגרום להרג של הגוזלים ופגיעה באנפית הבקר שהיא עוף מוגן. שיטות הסילוק הן באמצעות זרנוקי מים, טלטול העצים, קולות נפץ ותאורה פתאומית. יש להמשיך ולבצע שיטות אלה במשך מספר ימים עד שהן מסתלקות ואז יש לוודא שלא עברו לעץ אחר בתוך היישוב.

שיטה ידידותית שנמצאה יעילה לסילוק אנפיות הבקר היא תליית דחליל בראש העץ שמיועד ללינה ולקינון ולהלבשתו בבגדים צבעונים ומתנופפים.

אנפה אפורה.

צילום: איתן קאופמן

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.

2. מויאל, ח. 2004, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, הוצ' טבע הדברים, הרצלייה.

3. אנפית הבקר בויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%A8

4. על מינים מתפרצים ראו כאן http://www.yardbirds.org.il/invasive/invasive-species.htm

5. ליצ'ק, אבי אנפית הבקר - עוף מוגן או מטרד סביבתי? נדלה מתוך http://www.scoop.co.il/article.html?id=4733

6. אנפית הבקר בבולים: http://my.ort.org.il/holon/birds/k9.html

7. צילום של אנפית הבקר בלבוש כלולות עם ביצה בקינה: http://naturestockshots.com/images/Photos/Nature/Birds/Cattle%20Egret/Mother_and_egg.jpg

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ: shlompof@netvision.net.il

תודות על הסיוע בליקוט ועריכת החומר לדורון להב

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

14/09/2007