yardbirds logo.jpg

 

מגלן חום

 

 

שם לטיני: Plegadis falcinellus

שם אנגלי:   Glossy Ibis

שם ערבי أبو منجل الأسود אבו מנג'ל א(ל)אסוואד

 

בשמו המדעי Plegadis falcinellus : מופיעה המילה מגל פעמים:   Plegas- מגל Falx  - מגל. תרגום השם הלטיני-  " מגלן המגל".  משמו המדעי לקוחים שמותיו בצרפתית - "איביס המגל", בערבית- "אבי-המגל השחור" וכן שמו העברי. כולם נובעים ממקורו בעל צורת המגל. גונו הכללי חום מכאן שמו העברי. לנוצותיו החומות ברק מתכתי בגווני ארגמן וירוק הנוצרים משבירת קרני האור מכאן שמו באנגלית שתרגומו "איביס מבריק" הוא על שם ברק הנוצות ועל שםהאיביס שהוא "מגלן הנילוס הקדוש" סמלו של האל תות, אל החכמה.

 

סימני זיהוי:  אורכו 48.5 - 66 ס"מ, משקלו 485 -580  ג' מוטת כנפיו 80-95 ס"מ רגליו וצווארו ארוכים ומקורו ארוך ומתעגל כלפי מטה. מרחוק צבעו נראה שחור, מקרוב ניתן להבחין כי גופו חום ערמוני ובשמש לכנפיו יש גוון מתכתי ירוק. המגלן מזכיר בצורתו וגודלו את החרמשון אך נבדל ממנו בכנפיו הרחבות והמעוגלות ובדרך הליכתו. רגליו בצבע זית ואפור ועד חום כהה.

 בתעופה- צווארו ומקורו פשוטים קדימה ורגליו משוכות לאחור, בדומה למעוף החסידות והעגורים. נוהגים לעוף בלהקה, בשורה או בראש חץ, במעוף ובמבנה הדומה לזה של הקורמורנים. ציפור שתקנית. כמעט לא משמיעה קולות, לעיתים משמיעה קול חלש הנשמע כ-'גרררו' צרוד.

 

חברתיות: המגלנים נוהגים להתקבץ לעת לילה לשינה יחד עם אנפיות בקר אנפות לילה ולבניות קטנות. גם הקינון מתבצע במושבות קינון במשותף עם אנפות. את מזונם הם מלקטים בקבוצות קטנות.

 

תפוצה בעולם: בעבר היה נפוץ רק בעולם הישן ובאוסטרליה אך כעת נפוץ גם בחופים המזרחיים של מרכז אמריקה. תפוצת אזורי הרבייה רחבה ביותר. מדרום אירופה, אפריקה, ומדגסקר למרכז ודרום אסיה, פיליפינים ואינדונזיה עד אוסטרליה, בחוף של צפון אמריקה דרך האיים הקריביים לוונצואלה.  אוכלוסיותיו באירופה הצטמצמו בגלל עבוד קרקע וניקוז.                                                         

 

מפה

מפת תפוצת  מגלן חום:

ירוק - אזורי קבע. צהוב - אזורי שהיה בקיץ. כחול – אזורי שהיה בחורף

המפה לקוחה מתוך

Handbook of the birds of the world

 

 

 

תפוצתו בארץ: בארץ חולף שכיח בחודשים  ספטמבר-אוקטובר ובמרס-אפריל, יש אוכלוסיה חורפת  וכן אוכלוסיה יציבה או מקיצת המקננת במספרים לא גדולים.

 

 אורח חיים: מקום חיותו אגמים רדודים, ביצות, לגונות, נהרות, כרי דשא, שדות שלחין, מישורים לחים ובריכות ביוב.

 

תזונה: מזונו העיקרי חרקים וזחליהם, הכוללים חיפושיות, שפיריות, צרצרים, זבובים וכן עלוקות חלזונות וסרטנים וגם בעלי חוליות כגון ראשנים, צפרדעים, דגים, נחשים ולטאות. את מזונו הוא מוצא תוך כדי שכשוך ברגליו במים הרדודים. לאחר לכידת הטרף בקצה המקור מושלך הטרף בתנופה לתוך הלוע.

 

קינון ודגירה: תקופת הקינון והדגירה מתרחשת  בזמנים שונים בעולם, לרוב אחרי תקופת החורף. בארץ נצפה קינון ראשון ב 1969  בעמק עכו יחד עם אנפות.  משנת 1975  התחילו המגלנים לקנן בשמורת החולה וכיום קיים קינון באתרים נוספים  במשותף עם אנפות. הזכר  מביא את חומר הקינון והנקבה מניחה ובונה את הקן. הקן הוא משטח קומפקטי העשוי מזרדים ושורשים המצופים בעשב ועלים הבנוי על צמחי קנה או עצים. בתטולה 3-5 ביצים סגלגלות בצבע טורקיז-אפרפר. על אף שהדגירה מתחילה עם סיום התטולה, המגלן לא נוטש את הקן לאחר הטלת הביצה הראשונה. הדגירה נמשכת 25-28 ימים. במשך היום דוגרים שני ההורים ובלילה רק הנקבה. בעת חלופי משמרות הם מאכילים זה את זה.  כשהגוזלים צעירים הם מולעטים במזון מעוכל למחצה מתוך מקור ההורים. לאחר שגדלו מעט הם ניזונים בטרף שמונח על ידי ההורים בקן.  בגיל שבועיים מתחילים הגוזלים לשוטט בסביבות הקן אבל חוזרים אליו לקבל מזון. הם פורחים מהקן בגיל 28 יום.

 

תוחלת חיים: תועד פרט שחי 21 שנים בטבע.

 

פרטים מיוחדים: בתקופה העתיקה רווחה האמונה כי המגלן נוהג לעשות את צרכיו דרך מקורו המגלי, מטיל את מימיו דרך פי הטבעת ויולד את גוזליו דרך פיו, ואף אוכל ביצי נחשים.

 

מקורות מידע ואתרים נוספים:

1. היינצל הרמן, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם.1975  הוצאת הקיבוץ המאוחד.

2. חיים מויאל, לקסיקון שמות החולייתנים בישראל, 2004, הצאת טבע הדברים.

3.מולארני, ק. סוונסון,ל., גרנט,פ., וצטרסטרום,ד. 2003, הציפורים, המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל. הוצאת מפה והקיבוץ המאוחד .

4. ענבר, ר. מדריך לציפורי ארץ ישראל,1977  , הוצאת אחיאסף.

5. פז עוזי, עופות - כרך 6 "החי והצומח של ארץ ישראל"1986  , משרד הביטחון.

6. Cramp, S. and Simmons, k.E.L. Handbook of Birds of Europe, the Middle-East and North Africa. Vol. 1-5, 1977-8, Oxford University Press.

7. Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat

8. Handbook of the Birds of the World, Vol 1    , Lynx Edicions 2005, Barcelona

9. מגלן חום בבולים:  http://israelibirdsstamps.yardbirds.org.il//m2.html

 

ליקט וערך - אורי גורפיין 

תודות על הסיוע בליקוט החומר ועריכתו, לשלומית ליפשיץ ולדורון להב

 

 

 

 

גוזל מגלן ניזון ממקור הורה

צילם: אברהם קוזק

 

מגלן מחפש מזון

צילם: ברוך אלרט

042-1גוזל מגלן ניזון ממקור הורה צילם אברהם קוזק

DSC_8194 copyחיפוש מזון ברוך אלרט

 

מגלן מחפש מזון

צילם: ברוך אלרט

 

מגלן בתעופה

צילם: ברוך אלרט

DSC_8196 copyמגלן במעוף צילם ברוך אלרט

DSC_8917 copyברוך אלרט

 

מגלן בתעופה

צילם: ברוך אלרט

 

מגלן חום בצבעים בוהקים

צילם: יהודה כץ

מגלן חום ברוך אלרט

מגלן חום בצבעים בוהקים. צילם יהודה כץIMG_5205

 

להקת מגלנים

צילם: יהודה כץ

 

מגלן פורש כנפיו

צילם: יהודה כץ

להקת מגלנים חומיםIMG_8873 צילםיהודה כץ

מגלן חוםIMG_5928Glossy Ibis פורש כנף. צילם יהודה כץ

 

 

 

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

‏06/05/2012