ציפורים נודדות

עונת הנדידה מתחילה באופן רשמי בחיל האוויר באביב מה 1 למרץ ונמשכת עד סוף מאי ובסתיו מה 1 באוגוסט ועד סוף נובמבר. מבחינת חיל האוויר הישראלי – יש הערכות מיוחדת כדי למנוע היפגעות

של מטוסים מציפורים נודדות. בין היתר חיל האוויר נעזר בדיווחי הציבור על להקות ציפורים נודדות ובעיקר חשוב לה לדעת על אתרי נחיתת

לילה של ציפורי נודדות. למקרה שנתקלתם בלהקת נודדות דווחו למרכז הצפרות של חיל האוויר (צהלה ברוש)

במשך היום : 03- 6065231/2 בערב, בימי שישי ומוצ"ש: 057- 8172174

באתר הציפורים הנודדות לא יודעות גבולות תוכלו למצוא עוד מידע רב בנושא: http://www.birds.org.il

זרזירים בתעופה

צילום: איתן קאופמן

גַּם חֲסִידָה בַּשָמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ וְתוֹר וְסִיס וְעָגוּר שָמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה". (ירמיה ח', 7)

כבר בימי קדם עקבו האנשים אחרי התופעה המופלאה של נדידת הציפורים וסוקרנו ממנה. תופעה גלובאלית ייחודית זו ממשיכה להפליא

ולסקרן אנשים גם כיום.

כ- 4000 מיני ציפורים, המהווים כ-40 אחוז מכלל מיני הציפורים בעולם, הם מינים נודדים. כ- 11 מיליארד ציפורים נודדות בעולם פעמיים

כל שנה, בסתיו ובאביב.

כ 500 מליון ציפורים נודדות חולפות בשמי ישראל פעמים בשנה, בעונות הנדידה. בסתיו כיוון התעופה של הציפורים הוא דרומה לכיוון

אפריקה ובאביב כיוון התעופה שלהן הוא צפונה לאירופה.

רוב הציפורים מבצעות את נדידתן בלילה. העופות הנודדים ביום הם המעופפים פסיבית, הנעזרים בנדידתם בטרמיקות. טרמיקה –

משמעותה – אוויר חם שעולה למעלה ועליו הציפורים יכולות לדאות בספירלה ולהתרומם עד לשיאו שממנו הם גולשות לקראת הטרמיקה

הבאה. לכן עופות אלה נודדים רק מעל יבשה שכן מעל הים לא נוצרות הטרמיקות. מידע נוסף על הנדידה מעל ישראל תמצאו באתר: http://www.birds.org.il/

מספר הציפורים העצום שחולף דרך ישראל הוא תופעה ייחודית ברמה בינלאומית. הסיבה לתופעה זו נעוצה בכך שישראל נמצאת במפגש

של שלוש יבשות – אסיה , אפריקה ואירופה , ומהווה כעין צוואר בקבוק שאליו מתנקזות הציפורים הבאות בסתיו מאסיה ואירופה לאפריקה

ובאביב בדרכן מאפריקה בחזרה לארצותיהן. בעולם יש עוד מקום אחד נוסף שבו קימת נדידת ציפורים במספרים כאלה, בפנמה, במעבר

בין אמריקה הצפונית לדרומית.

הסיבה האבולוציונית לנדידת הציפורים קשורה לזמינות המזון – ההתקררות עד קיפאון באירופה וצפון אסיה גורמת להעלמות הצמחים,

החרקים ובעלי החוליות שהציפורים ניזונות מהם.

עגורים נודדים בראש חץ

צילם: אבי בלומן

נהוג לחלק את הציפורים הנודדות למספר קטגוריות לפי זמן השהיה שלהן בארץ:

· ציפורים חולפות – ציפורים שחולפות בשמי הארץ, בדרך כלל עם חניה קצרה באורך לילה או יממה או מספר ימים ואז ממשיכות

בדרכן לעבר יעדן באפריקה. למשל החסידה הלבנה והנחליאלי הצהוב.

נחליאלי צהוב

צילום: רוני לבנה

ציפורים חורפות – ציפורים שמגיעות לארץ בסתיו, בדרך כלל בספטמבר או אוקטובר ( אם כי יש שמקדימות) ושוהות במהלך

כל החורף בארץ. באביב הן עפות בחזרה לאירופה. למשל הנחליאלי הלבן, אדום החזה, הפרוש המצוי ודוחל שחור גרון.

דוחל שחור גרון

צילום: איציק אמיר

ציפורים מקייצות - ציפורים שמגיעות לישראל באביב, בערך בפברואר- מרץ ושוהות כל הקיץ בארץ ואף מקננות בארץ. הן עוזבות

את ישראל בסוף הקיץ, החל מסוף יולי ועפות דרומה, לאפריקה. למשל תור מצוי, סיס חומות, סנונית רפתות, שרקרק מצוי, בז אדום ועוד.

תור מצוי

צילום: איציק אמיר

מלבד הציפורים הנודדות ישנן בארץ ציפורים שאינן נודדות, המכונות ציפורים יציבות. ציפורים אלה מצויות בארץ כל השנה, מקננות בארץ

וגם חורפות בה. למשל הבולבול, הצופית, הפשוש, העורב, הצוצלת ועוד.

קבוצה נוספת של ציפורים הן הציפורים המזדמנות – אלה ציפורים נדירות בארץ, שמגיעות לארץ מידי פעם כנראה עקב סערות או על אניות

על אף שישראל אינה בתחום התפוצה הרגיל שלהן.

מחקר הנדידה:

תחום מחקר הנדידה התחיל במאה ה- 19. בארץ התפתח מאד התחום הזה בעשרים וכמה השנים האחרונות על ידי ד"ר יוסי לשם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אחד הגופים התומכים הראשיים הוא חיל האוויר, שכן, הציפורים הנודדות הגדולות, שעפות בגובה של בין 500 ל 1500 מטר, מהוות סכנה ממשית למטוסי הקרב שטסים בגובה דומה. למירב הצער קרו תאונות קטלניות בהן נספו טייסים ואבדו מטוסים כתוצאה מהתנגשות בציפור. למידע נוסף עיינו במדור 'תאונות ציפורים ומטוסים ' באתר הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות,

אסוף מידע מוקדם על מועדי, נתיבי וגבהי הנדידה של הציפורים מאפשר לחיל האוויר להימנע מהיפגעות על ידי ציפורים נודדות.

ישנן מספר שיטות עיקריות למעקב אחרי הציפורים הנודדות.

· איסוף מידע בתצפית אנושית.

· טיבוע ציפורים – שיטה שהחלו להשתמש בה בעולם החל מה מאה ה- 19 והיא מצריכה לכידה של הציפור, הצמדה של טבעת אלומיניום קלה לרגל הציפור ושיחרור הציפור. על הטבעת חקוקה "תעודת הזהות" של הציפור- כתובת ומספר. במהלך הטבוע נרשמים פרטים רבים לגבי הציפור ולכידתה, כגון מקום, תאריך, שעה, גיל, מצב השומן ומידות שונות של אברי הציפור. המידע הזה נאסף במאגר הנתונים של מרכז הטבוע הישראלי. לכל מדינה שבה מתקיים טבוע יש מאגר נתונים מרכזי שאליו ניתן לפנות אם נתפסת ציפור שעל הטבעת שלה חקוקה כתובת של מדינה זו. במידה ותלכד הציפור מחדש כעבור זמן, באותו מקום, או במקום אחר – ניתן, על סמך "תעודת הזהות" שלה לפנות למאגר הנתונים ולקבל מידע על הציפור. כשני אחוז מהציפורים המטובעות אכן נלכד מחדש ומאפשר לקבל מידע על נדידת הציפורים ואורח חייהן.

טבוע ציפור

צילום: שלומית ליפשיץ

סיפור הקנית הקטנה ממעגן מיכאל:

הקנית הקטנה היא ציפור גדולה רק במעט מפשוש ושוקלת כ- 9 גרם בממוצע. זו ציפור שמקייצת בארץ.
בטיבוע שהתקיים במעגן מיכאל, על ידי הצוות של אלי עטר, ביום 10.4.04 נלכדה קנית קטנה עם טבעת. בעיון במאגר הנתונים

הסתבר שהציפור טובעה על ידי אותו צוות כ- 10 שנים קודם לכן, ב 2.7.94 ואז נרשם שהיה לה מחשוף דגירה.

מחשוף הדגירה מעיד על כך שהיא דגרה בשנה זו כלומר שהיא הייתה כבר בשנה השנייה של חייה לפחות.
ציפור זו נלכדה שוב ב- 31.3.01 הפעם ללא מחשוף דגירה. היא נלכדה שוב ב- 26.5.01 ושוב עם מחשוף דגירה.
בלכידה האחרונה לא נמצא מחשוף דגירה.
מכאן אנו למדים שהציפור, בתאריך הלכידה האחרון, הייתה בת לפחות 11 שנים, נתון מרשים לגבי ציפור כל כך קטנה ובמיוחד בתנאי טבע.
בהתחשב בעובדה שקניות קטנות מבלות את החורף באפריקה, מדרום לסהרה, לפחות 3,000 ק"מ דרומה מישראל, מיצאו וחשבו כמה

קילומטרז' עשתה הפיצפונת הזו בחייה!

קנית קטנה

צילום: שלומית ליפשיץ

מכ"ם – מגלה כיוון מרחק. בארץ פועלים כיום מספר מכ"מים במימון חיל האוויר שמטרתם לאתר נדידת ציפורים בעונות הנדידה. המכ"ם נותן

מידע נקודתי ברדיוס של כ 50 ק"מ סביב המכ"ם על מספר הציפורים, גובהן, כיוון תעופתן, מהירותן, אופן תנועתן (תעופה אקטיבית או

באמצעות טרמיקות) ועוד. מכ"ם לטרון סורק את השמיים מעל מרכז הארץ כל חצי שעה ואת המידע על הציפורים הוא מעביר ישירות

לאתר 'הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות' לשימוש כל מי שמעונין.

· משדר נקלט לווין - הצמדת משדר נקלט לווין לגב הציפור. זו שיטה שמספקת מידע מדויק, כל 90 דקות על מיקומה של הציפור.

המשדר שולח אותות שנקלטים על ידי הלווין ארגוס שמקיף את כדור הארץ כל 90 דקות. הלווין מעביר את האותות הנקלטים לתחנת

ממסר בעיר טולוז בצרפת ומשם הם מועברים לחוקרים השונים. לשיטה זו מספר חסרונות – בעיקר שהיא יקרה מאד- כל משדר

עולה 3000 דולר וכל יום שידור מארגוס עולה עוד 20 דולר ליום. השיטה מאפשרת איסוף מידע על מספר מצומצם של עופות ורק

על עופות גדולים שמסוגלים לשאת משדרים שמשקלים בין 17 ל 80 גרם. חסרון נוסף הוא בכך שהסוללה של המשדר נגמרת אחרי כ-3 שנים

ולא תמיד ניתן להחליפה. באתר של הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות ניתן לעקוב אחרי מסלולי נדידתן של הציפורים הממשודרות

און –ליין.

היתרון של שיטת המעקב על ידי לווינים הוא במידע המדויק שהיא מספקת. אחת הציפורים הממושדרות במשדר נקלט לווין היא חסידה

המכונה נסיכה או פרינססה בלעז. המעקב אחריה נמשך כבר 11 שנה ברציפות. חסידה זו מקננת בקן קבוע בעיר לובורג שבגרמניה ושם

גם נלכדה ומושדרה – כבר חמש פעמים במהלך חייה. מהמידע שנאסף נלמד שהיא ובן זוגה, המכונה יונאס, נוהגים לבלות את החורף

בנפרד – היא נודדת כל חורף לדרום אפריקה ואילו הוא מבלה את החורף בדרום ספרד. באביב הם ניפגשים חזרה בקן בגרמניה, כשיונאס

בדרך כלל מקדים את בת זוגו בכשבועיים. באחת השנים מושדרו גם שני צאצאיהם – שנקראו יוהאן וקריסטינה והסתבר, להפתעת החוקרים,

שהצעירים נדדו בנפרד מהוריהם, ואף הקדימו לצאת לנדידה מספר ימים לפני ההורים. בשנה שעברה בוששה נסיכה לחזור ויונאס מצא לו

בת זוג אחרת, ולא עזרו כל ניסיונותיה של נסיכה להדיח את יריבתה – יונאס נשאר נאמן לבת זוגו החדשה ונסיכה נאלצה, לראשונה בחייה,

לוותר על הקינון. באביב השנה חזרה נסיכה בזמן אבל יונאס שמר אמונים לבת זוגו החדשה ואי לכך מצאה לעצמה נסיכה בן זוג אחר ועברה

לקנן יחד איתו. מידע רכילותי נוסף על הזוג הזה וכן מידע על התכנית החינוכית "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות" תוכלו לקרוא

בכתבה בכתובת: http://stwww.weizmann.ac.il/tech-center/mot-net/kriat-beinaim/gilayon6/12.pdf

כל השיטות לאיסוף המידע על נדידת הציפורים אפשרו להקטין את החיכוך שבין מטוסים וציפורים והקטינו את מספר ההתנגשויות עם

נזק בין ציפורים ומטוסים בחיל האוויר ב 76 אחוז במהלך השנים האחרונות.

מסלולי נדידת הציפורים

ציור : טוביה קורץ

שאלות רבות מתעוררות לגבי נדידת הציפורים- כיצד הן יודעות מתי לנדוד? כיצד הן יודעות לאן לנדוד? איך הן מנווטות? ועוד.

באתר " הציפורים הנודדות אינן ידועות גבולות" ובספרם של יוסי לשם ועופר בהט "לטוס עם הציפורים" תוכלו לקבל חלק מהתשובות.

עוד על נדידת הציפורים באתר: http://www.paulnoll.com/Oregon/Birds/Avian-migration.html

מקורות מידע ואתרים נוספים:

פז,עוזי, 2000, תקליטור "העופות בישראל" בהוצאת סי די מדיה וטבע הדברים.

פז, עוזי, 1986, האנציקלופדיה לחי ולצומח בא"י, כרך 6 הוצ' החברה להגנת הטבע ומשרד הבטחון.

אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית www.yardbirds.org.il

פלד, יהודה, 1994, עופות בקרבת משכנות האדם, הוצ' המרכז להוראת המדעים אונ' י-ם.

אתר האינטרנט הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות כתובת http://www.birds.org.il

זהבי, אמוץ, 1970, ההתנהגות החברתית של הנחליאלי הלבן Motacilla a. alba בחורף. הוצ' החברה להגנת הטבע . ספר זה ניתן לקריאה והורדה במדור ספרים ומאמרים באתר של המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית www.yardbirds.org.il

לשם, יוסי. 1991. לימוד וחיזוי מסלולי נדידת הסתיו והאביב של העופות הדואים מעל ישראל, והשפעתם של הגורמים האקלימיים על הנדידה. חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.

לשם יוסי, בהט עופר, 1996, לטוס עם הציפורים. הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד.

Moss.s, 2005, Everything you always wanted to know about birds but were afraid to ask! Published by Christopher Helm,London

כתבה על נדידת הציפורים : http://news.walla.co.il/?w=/5/930005

כתבה יפה על נדידת הציפורים.

כתבה על ד"ר יוסי לשם ונדידת הציפורים.

עודד קינן , צפר המתגורר בספיר שבערבה, מספר לנו על הציפורים הבאות לבקר בספיר בתקופת הנדידה שלהן.

כתבה על נדידת השקנאים

הנדידה וכיצד מתמודדות הציפורים עם הקור

ליקטה וערכה שלומית ליפשיץ

תודות על הסיוע ליקוט החומר להדס כץ שדה חן לאבי בלומן ולדורון להב

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il

11/02/2011