בס"ד

מה גורם להם לטרוף ?

במאמר זה יובאו ההסברים על דרך היהדות מה גורם לבעל-חי להזיק, ולטרוף את זה שכנגדו

 

 

כל אדם יודע שבעולמנו חיים בעלי-חיים טורפים ובעלי-חיים צמחוניים, כלל זה כולל בתוכו את כל סוגי הקבוצות יונקים, עופות, זוחלים וכו'. על דרך החשיבה המורגלת בנו כל יום אנחנו לא שואלים למה? ואיך ? אלא זה פשוט, כך הם נבראו כמו כל דבר אחר שנברא עם תכונותיו שלו.

אבל רבותינו ביהדות נכנסים לשאלה הזאת ושואלים: מה גרם לחיות להזיק זה לזה ולהיות מסוכנים גם לאדם ?

הפתיח לשאלה זו מתחיל בדברי הנביא ישעיהו בפרק י"א: " (ו) וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.  (ז) וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה, יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן; וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן.  (ח) וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק, עַל-חֻר פָּתֶן; וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי, גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.  (ט) לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ, בְּכָל-הַר קָדְשִׁי:  כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-יְהוָה, כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים".

אם כן אנחנו רואים מדברי הנביא שרק לאחר שהאנשים יתקנו את המידות וילכו בדרכי ה' אז תחזור השלמות שיהיה שלום בין כל הבריות, ולא יזיקו זה לזה. ומשמע מכאן שהחיות לא אמורות היו להזיק זה לזה ולהתקיים זה על חשבון זה אילולא שמעשי האדם שהוא נזר הבריאה קלקל והשפיע בזה על כל השאר להיות מקולקלים. אפשר לדמות את זה למשל למדינה שהיושבים בראש לא מתנהגים כראוי אז ממילא זה משפיע על אזרחי המדינה לשבור את מסגרות החוק כיוון שהמנהיג לא מראה דוגמא. אבל כאן העניין הוא יותר של השפעה רוחנית !

במשנה ט', פרק ה' באבות מובא: "חיה רעה באה לעולם על שבועת שווא ועל חילול השם". השאלה למה דווקא על דברים אלו באה חיה רעה ?

קודם נביא את פירוש רבינו עובדיה מברטנורא: "שבועת שווא – לבטלה, שלא לצורך (שמזכיר בה שם ה'). חלול השם – העובר עבירות בפרהסיא ביד רמה (כלומר בגלוי, לעיני כל). אי נמי (גם כן), שבני אדם רואים ולומדים ממעשיו".

רש"י (רבי שלמה יצחקי) מוסיף (במסכת שבת, דף ל"ג, עמוד א'): "נמצאו הקטנים מזלזלים על ידו, שאומרים: זה מבין שאין ממש בתורה ובמצוות, ונמצא השם מתחלל על ידו".

המאירי (רבי מנחם בן שלמה) מביא בזה מידה כנגד, כיוון שאדם פוגם את השם הקדוש ע"י שבועת שווא וחילול השם, והרי הוא יורד למדרגת בהמה וחיה, ובאה חיה רעה ופוגעת בו עכ"ל.

בקיצור כל הדברים הללו מביאים לעיקר קלקולו של האדם ובזה ממילא הוא גם גרם להשחתת שאר הבריות ! ומכיוון שכך אחר מה שהנביא הזכיר "ומלאה הארץ דעה את ה'" ממילא כל דרכי האדם יטיבו וגם לא יהיה העניין של ההיזק ותכונה זו תתבטל מהם.

וכן אומר בעל ה"כנף רננים" (רבי חנוך זונדל לוריא זצ"ל, מחבר פירוש על "פרקי שירה", בשירת המדבר) שלא יצטרכו יותר הבדלים במקומות החיות כדי שיהיה לכל אחד את הטריטוריה שלו שיוכל להתקיים בה ולהיות מוגן בה משאר החיות ומהאדם. וכן האדם לא יצטרך להיזהר שלא יהיו חיות רעות בגבולותיו כיוון שכח הנזק נעלם מהם וכולם יוכלו לחיות ביחד ללא חשש של היזק אחד מהשני וזה שאמר בנביא ישעיה (פרק נ"א, פסוק ג'): "וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן-יְהוָה".

ועוד מוסיף בעל ה"כנף רננים" שיתוקן טבעם כמו שהיה שנבראו לפני חטא אדם הראשון, ומזונם יהיה ממה שהכין להם ה' בזמן שברא אותם. וזה מה שנאמר בעשרה מאמרות שנברא העולם שכתוב (בספר בראשית, פרשת בראשית, פרק א'): "ויאמר אלוקים" ואחר כך "ויעש כן" וזה הולך לעניין מזונותיהם ולא רשם שם שאריה יטרוף כבש ונמר גדי ונשר שכתוב בו (בספר איוב, פרק ל"ט, פסוק ל') "וְאֶפְרֹחָו יְעַלְעוּ-דָם" כלומר שמאכילם דם. וכל זה מקלקול האדם. ומסיים שכח הנזק לטורפים אינו עצמי להם (כלומר שהיא לא תכונה שנקבעה בהם), כי אם מקרי (כתוצאה מקלקול מעשיו של האדם).

הערה: חלק מהמשפטים לא נכתבו בשפת המקור של המפרשים אלא בתמצות, מי שרוצה לראות בדיוק יותר יסתכל במקורות.

 

מקורות:

משניות קהתי מסכת אבות סדר נזיקין, פירוש רבינו מברטנורא, המאירי ורש"י.

ספר "כנף רננים על פרק שירה" לרבי זונדל לוריא זצוק"ל. ב"שירת המדבר".

ספר ישעיהו פרקים י"א, נ"א.

ספר בראשית פרק א'.

ספר איוב פרק ל"ט.

לתגובות:  world.of.the.birds@gmail.com

 

לאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/