דייר יהודה בו-חור, מנהל מכון דוידסון לחינוך מדעי :

אקולוגיה, ציפורים ואי בודד

חינוך וציפורים הם שני דברים שקרובים מאוד לליבו של דייר יהודה בן-חור, מנהל מכון דוידסון לחינוך מדעי ואף מתווים את פעילותו הנרחבת בשילוב שבין שניהם זה שנים דייר בן-חור הפך את האהבה שלו לציפורים מתחביב למקצוע, כשחקר את הדורס ממין שלך במסגרת לימודי האקולוגיה שלו לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. התחלתי לחקור את השלך בסוף שנות ה 07, כאשר הוא היה בסכנת הכחדה עולמית. אחד המקומות היחידים באזורנו שבו הוא שרד ואף הצליח להתרבות בהצלחה, היה האי "טיראןיי, מספר דייר בן-חור. הייתי מגיע לתצפיות למשך שבועיים כל פעם, באמצעות דוברה של חיל הים, ושוהה עם ארבעת החיילים שאבטחו את האי. הייתה שם אוכלוסייה גדולה של העופות הללו שקיננו באי, ואפשר היה לחקור את תהליך הקינון שלהם, הדגירה, גידול הצאצאים, ותפריט הדגים שהם אוכלים. זו הייתה חוויה מדהימה, בכל פעם שהגעתי לשם הרגשתי כמו רובינזון קרוזו. תוצאות המחקר, שהיה אחד מכמה מחקרים שנעשו ברחבי העולם, אפשרו להבין את האקולוגיה של המין הזה ואת התנאים האופטימליים לשימורו.

לאחר סיום המחקר הזה החל דייר בן-חור לעבוד בחברה להגנת הטבע, ושם החל גם שיתוף הפעולה שלו עם חוקר הציפורים דייר יוסי לשם מאוניברסיטת תל-אביב, ראש המרכז הבין-לאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, שיתוף פעולה שנמשך עד היום. במסגרת עבודתו בחברה להגנת הטבע הוא פיתח והפעיל תוכניות חינוכיות הקשורות לטבע ולסביבה בשכונות ובעיירות פיתוח.

"במיוחד בעידן שלנו. כאשר רוב לימודי המדע והטכנולוגיה

בבית הספר מתנהלים במעבדות ומול המחשב. צריך לשמור על איזון.

ולחשוף את התלמידים לטבע עצמו"

בהמשך הוא היה מורה לביולוגיה בבית ספר תיכון בדימונה, ולאחר מכן היה גם מנהלו של אותו בית ספר. אחד הפרויקטים שאותם פיתח והוביל בדימונה היה שילוב תלמידי בית הספר בהקמת גינות נוי וצמחייה, וכן לימודים בנושא סביבה וציפורים. את התואר השלישי סיים בן-חור בתחום הוראת האקולוגיה, במרכז להוראת המדעים באוניברסיטה העברית בירושלים.

למחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע הגיע בשנת 1996, ואז החל בפיתוח תוכניות לימוד הקשורות ללימודי הסביבה, אקולוגיה, וללמידה חוץ-כיתתית,

יי במיוחד בעידן שלנו, כאשר רוב לימודי המדע והטכנולוגיה בבית הספר מתנהלים במעבדות ומול המחשב, צריך לשמור על איזון, ולחשוף את התלמידים לטבע עצמו ", מסביר דייר בן-חור, עם כניסתו לתפקיד כמנהל מכון דוידסון לחינוך מדעי הוא יזם בין היתר את הקמת המרכז ללמידה חוץ-כיתתית. מטרת המרכז הזה היא לעודד מורים לצאת עם התלמידים החוצה, לא למקומות רחוקים או אקזוטיים, אלא לסביבה הקרובה; לחקור למשל בעלי חיים תחת אבנים, להתבונן בנחיל נמלים, ללמוד לזהות מיני ציפורים, לזהות סוגי סלעים, ולחקור שלוליות חורף. המרכז מקיים כנסים שבהם מורים מציגים את פעילותם בסביבת הלימוד החוץ-כיתתית. בכנס האחרון השתתפו כ.150 מורים. הלמידה החוץ.כיתתית אינה מוגבלת רק לנושאים מתחום מדעי הטבע. חלק מהמורים מיישמים אותה גם בתחומים אחרים, כגון היסטוריה גיאוגרפיה, אמנות, ואפילו מתמטיקה.

במסגרת האהבה שלו לציפורים והיכולת להדביק בכך גם אחרים התקין דייר בן-חור, בשיתוף עם המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, שתי פינות האכלה לציפורים בחצר הקמפוס של מרכז דוידסון לחינוך מדעי, וזו רק ההתחלה, אני רוצה להתקין גם קופסאות קינון, וחלום נוסף הוא לחבר מצלמת וידאו בתוך קופסאות הקינון האלה שתתעד בזמן אמת את המתרחש בקן", הוא אומר. פינות ההאכלה מושכות ציפורים לבקר בקמפוס, וגם משמשות מודל למורים שבאים להשתלמויות, אשר רואים כיצד ניתן באמצעים פשוטים ליצור עניין שלם סביב הציפורים שממילא נמצאות בסביבה. אפשר לצפות בהן, לחקור אותן, עליהן.

בשבועות הקרובים תיפתח במכון דוידסון לחינוך מדעי השתלמות ראשונה לגננות ולמורות לגיל הרך, שתוקדש לציפורים בחצך הבית. ההשתלמות, אשר תופעל בשיתוף עם המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, ותחשוף את הגננות ואת המורות לפעילויות הרבות והמגוונות שניתן לעשות סביב ציפורים בסביבה הקרובה. "התקווה הגדולה שלנו", אומר ד"ר בן-חור, "היא שהן תעברנה את האהבה לציפורים לילדים שהן מחנכות".

ד"ר יהודה בן-חור ליד פינת האכלת הציפורים

בולבולים מתכוננים לסעודה בתיבת האכלה